.נולד בלודז' שבפולין בשנת 1913. עלה לישראל ב - 1933 עם הוריו ואחיו, פרופ' אפרים קציר
קיבל תואר שני ב- 1937 ושלישי ב- 1940 באוניברסיטה העברית. מאז החלה תרומתו
.המזהירה להבנת ההיבטים הפיסיקליים, הביולוגיים וההומניסטיים של המדע בן זמננו

בשיא פעילותו היוצרת נקטעו חייו בצורה אכזרית בטבח בנמל התעופה לוד ב- 30
.במאי 1972. בן 59 היה במותו

.ב- 1930 הצטרף לארגון "ההגנה" ושימש בתפקידי פיקוד שונים בירושלים
.ב- 1947, בפרוץ מלחמת השחרור , היה בן מקימי חמ"ד (חיל מדע) של צה"ל
(ב- 1958 הקים את האקדמיה הלאומית למדעים ושימש בה סגן נשיא (עד 1962
וכנשיא (1962 - 1968). ב- 1964 נבחר לנשיא הארגון הבין-לאומי לביופיסיקה
שימושית וטהורה. היה בין מקימי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נשיא מכון התקנים
.ונשיא קרן ואן-ליר

ב- 1949 הניח את היסוד למחלקה לפולימרים במכון וייצמן ברחובות ותוך זמן
קצר ביותר הגיע המרכז לרמה בין-לאומית מהגבוהות בעולם. בעזרת תלמידיו קבע את
.חוקי הפוליאלקטרוליטים ומצא להם שימושים חשובים בביולוגיה ובטכנולוגיה

פרופ' אהרון קציר, בעל חזון, צפה מראש את הצמיחה העצומה של שדה הביולוגיה
המולקולרית. בימים בם טרם הוכרו חומצות הגרעין כנושאות המידע
התורשתי ולפני שנודעו מבני החלבונים, ראה את הקשר בין התפקוד הביולוגי
לבין המבנה של מולקולות גדולות (פולימרים). הוא הסיק ממחקריו על תפקידם
המכריע של הפולימרים בתהליכי החיים והכיר בעובדה שהרבה חומרים בטבע
נושאים מטענים חשמליים. פרופסור קציר היה בין חלוצי שדה הפוליאלקטרוליטים
. פולימרים, המכילים מספר רב של קבוצות מיוננות-

פרופסור אהרון קציר ושותפיו תרמו תרומה עקרונית חשובה בחקר ההובלה בקרומים
מלאכותיים וביולוגיים ע"י פיענוח התרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים.

ב- 1952 התמנה כפרופסור לכימיה פיסיקלית באוניברסיטה העברית ובמרוצת
השנים שימש כפרופסור אורח בשורה של מוסדות אקדמיים יוקרתיים בכל רחבי
העולם. הוא זכה באותות כבוד רבים, היה חבר באקדמיה הלאומית למדעים
בארה"ב והוכתר בפרס וייצמן (1954), בפרס ישראל (1961) ובפרס רוטשילד
.(1967)

בשנותיו האחרונות התעניין רבות בבעיות יצירת החיים, בעיות הסינתיזה
.הקדם ביולוגית ואופן היווצרותם של המבנים הביולוגיים הראשוניים

התעשיה הכימית בישראל ובייחוד תעשית החומרים הפלסטיים קיבלה עידוד רב
.מהמחקרים שנעשו במחלקת הפולימרים במכון וייצמן בראשותו

בהיותו איש רוח אמיתי היה בקיא בתחומים רחבים ועמד בקשר עם הוגי דיעות
רבים. ההיבטים האנושיים של המדע ותרומת המדע לאנושות היו מן הנושאים
.שעניינו אותו במיוחד

,הוא היה מרצה מחונן, רחב אופקים ורב השראה בתחומים שונים כמדעי הטבע
פילוסופיה, אנתרופולוגיה, אמנות, ספרות ומוסיקה. בהרצאותיו הפופולריות
.ברדיו ובקיבוצים פעל לקירוב הציבור הרחב אל תחומי מדע שונים ומגוונים
.הגותו בתחומים נרחבים, שסביבם מתרכז המדע בן זמננו

בין פרסומיו הרבים: הספר "בני שמש" (מגדיר לפרפרי ארץ-ישראל), "חידושי
.(המדע במלחמה" (בשיתוף עם פרופסור ישעיהו ליבוביץ ומשה בריל
"תרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים" (בשיתוף עם ד"ר קורן) ו"בכור
.(המהפכה המדעית" (שעניינו הזיקה בין מדע וחברה